המזיק המוביל האחראי לקריסת דקלים ברחבי הארץ ובעולם, הינה חדקונית הדקל האדומה Rhynchophorus ferrugineus , מין של חיפושית. מוצאו של המזיק מאסיה הטרופית. בארץ תוקפת החדקונית בעיקר את הדקל הקנרי והתמר המצוי. ככלל מעדיפה החדקונית עצים חלשים וצעירים, אך תוקפת גם עצים בריאים. מחזור החיים של המזיק, הנו מחזור מלא, מביצה עד בוגר. משך השלמת מחזור, 7-10 שבועות. הנקבה הבוגרת מטילה מאות ביצים בבסיס הצמיחה של העלים הצעירים בצמרת העץ. הזחלים בעלי לסתות מפותחות, נוברים בעצה עד הגיעם ללב העץ. הזחל מתפתח לגודל של עד כ- 7 ס"מ, ההתגלמות מתרחשת מחוץ לעץ. המזיק נחשב לקשה הדברה מעצם פעילותו המהירה וההרסנית בתוך העצה. אופן ההתמודדות עם המזיק, כולל אמצעי ניטור המתבססים על מלכודות הטעונות בפרומון (הורמון מין) ובאמצעים אלקטרוניים שונים, ביניהם פתוח ישראלי ע"י ניטור תדר. שיטת ההדברה הנפוצה בקרב החקלאים, הינה שימוש בחומרי הדברה כימיים. טיפול בתכשירים בהגמעת קדקוד העץ.
מחקרים חדשים בשני התחומים, ניטור והדברה מעלים רעיונות בעלי פוטנציאל ארוך טווח לטיפול במזיק. בתחום הניטור, פותחה לאחרונה מערכת ניטור יעילה במיוחד. שימוש בסיב אופטי הטעון בחיישן אקוסטי optical-fiber-distributed acoustic sensor (DAS), מערכת ניטור בעלת רגישות גבוהה ביותר לאיתור נזק מוקדם (גילוי זחלים בדרגה ראשונה ) באופן רציף 24/7, עבור מס' גדול של עצים ובעלות סבירה (1).
בתחום ההדברה החוקרים התמקדו במס' כיוונים: א. שימוש בחומרי הזנה משניים ספציפיים המיוצרים ע"י הצמח לצורך הגנה בפני גורמים עוינים. במחקר עדכני בו נסקרה פעילותם של מגוון מטבוליטים משניים כמעכבי פעילות של חדקונית הדקל, נמצא שהזנת זחלי חדקונית ב- coumarin, גרם לעיכוב משמעותי ביותר בפעילותם (2). ב. שימוש במרכיבים הכימיים המשמשים כגורמים מחסנים ומגנים על המזיק בסביבת הצמח. במחקר שפורסם לאחרונה בודדו מהפרשות זחלי החדקונית, מרכיבים המנטרלים רעלים ביוטיים וצמחיים. שימוש במרכיבים אלו במינונים גבוהים עשוי לנטרל את המזיק ולגרום לעיכוב בהתפתחותו ולהרעלתו (3). ג. שימוש בחומרים ביוטיים וצמחיים בעלי פעילות עוצמתית כנגד חרקים. מדענים גילו לאחרונה, ששילוב בין האנזים כיטינאז (האחראי לפירוק כיטין, מרכיב עקרי במעטפת החרק), ממצוי שבודד מהפטריה Beauveria bassiana (פטריה בעלת פעילות אנטמופתוגנית), לבין מיצוי צמחי מהצמח Justicia brandegeana (הנודע כצמח המכיל מרכיבים אנטיביוטיים ואנטיוויראליים), גרם לפגיעה קשה במערכת האנזימטית וב- DNA של חדקונית הדקל (4). הרעיונות המוצגים להלן עשויים לתרום בעתיד הקרוב להתקדמות משמעותית בהדברת חדקונית הדקל.
1.Scientific Reports volume 10, Article number: 3155 (2020)
2. Molecules 2017, 22(1), 169; https://doi.org/10.3390/molecules22010169
3. Front Physiol., https://doi.org/10.3389/fphys.2019.01624
4. Food Sci Nutr. 2020;8:4625–4636. https://doi.org/10.1002/fsn3.1787
