הרשו לי בבקשה לנהל את המלחמה בעצמי

האדם ועץ הפרי מחוברים בשורשיהם, מאז ומעולם

ח' חשון התשפ"א ,    26 באוקטובר 2020

הזיקה בין האדם לעץ שורשית ובראשיתית מאין כמותה. הקב"ה מייחד את עצי הפרי מראשית הבריאה, אך ורק לאדם, בעוד שלשאר היצורים החיים מייחד הקב"ה ירק ועשב בלבד.
"וַיֹאמֶר אֱלֹהִים, הִנֵּה נָתַתִּי לָכֶם אֶת-כָּל-עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי כָל-הָאָרֶץ, וְאֶת-כָּל-הָעֵץ אֲשֶׁר-בּוֹ פְרִי-עֵץ, זֹרֵעַ זָרַע: לָכֶם יִהְיֶה, לְאָכְלָה: וּלְכָל-חַיַּת הָאָרֶץ וּלְכָל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל רוֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-בּוֹ נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶת-כָּל-יֶרֶק עֵשֶׂב, לְאָכְלָה; וַיְהִי-כֵן"(בראשית א, כט -ל).
יתרה מכך, כבר בראשית הבריאה התעסק הקב"ה בנטיעת עצים, נטיעה שלחלוטין קשורה באדם, ממש חלק מהווייתו “וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר"(בראשית ב,ח). המפגש בין האדם לעץ הפרי, חטא האדם הראשון, הטביע את חותמו לעד בתולדות ימי האנושות. ניתן להוסיף וללמוד ממדרשי חז"ל, שקשר זה הולך מתעצם ומתמקד בעם ישראל ובארץ ישראל. אנחנו כאומה מצווים לאחוז במידותיו של הקב"ה בין השאר בפעולת הנטיעה הבראשיתית שביצע. פעולה זו כל כך משמעותית, עד כדי הצבתה בראש העשייה עליה אנו מצווים עם ההגעה לארצנו. וכך מובא במדרש רבה ויקרא פרשה כ"ה:
" ר”י בר סימון פתח – “אחרי ה’ אלקיכם תלכו” – וכי אפשר לבשר ודם להלוך אחרי הקב”ה, אותו שכתוב בו – “בים דרכיך ושבילך ביום רבים” וכי אפשר לבשר ודם לעלות לשמים ולהדבק בשכינה, אותו שכתוב בו – “כי ה’ אלקיך אש אוכלה” אלא מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק הקב”ה אלא במטע תחילה – “וַיִּטַּע יְהוָה אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם…" אף אתם כשנכנסין לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה – “וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל…" (ויקרא יט, כג).
הרעיון העומד בבסיס היחס המיוחד לעצי פרי במקורותינו, הולך ומתברר. בתחילה בפסוקי התורה ובהמשך במדרשי חז"ל השונים. משלל המקורות , עולה התמונה של עץ הפרי המספק את צרכי האדם ובד בבד כמייצג את יישוב הארץ והאחיזה באדמתה. הקשר כה אמיץ עד כי עץ הפרי מדומה לאדם ואין להשחיתו 'כי האדם עץ השדה'.
כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים ללחם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר(דברים כ,יט).
דברי המדרש בפרקי דרבי אליעזר ל"ד, מפליגים בהאנשת עץ הפרי ובהדגשת חשיבותו כאחד מאושיות הבריאה:
"בשעה שכורתין את עץ האילן שעושה פרי -קולו הולך מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע…"

ולבסוף, ברכת האילנות שנוהגים לברכה בחדש ניסן, מתארת את שלמות העולם בעצם בריאתו של הקב"ה בריות טובות ואילנות טובות המהנים את האדם. (מקור הברכה בגמרא ברכות מג ע"ב).
"אמר רב יהודה: האי מאן דנפיק ביומי ניסן [=זה שיוצא ביומי ניסן] וחזי אילני דקא מלבלבי [=ורואה אילנות מלבלבים], אומר 'ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם".
אם כן, אין כל ספק נבראנו לקשר בל ינתק עם עצי הפרי!

פרסם:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב pinterest

קרא עוד פוסטים

שלחו לי הודעה